חווית שייט לאשקלון
סופ"ש פירגון לתושבי הדרום

המלין בין הגלים

יומן ימי מאת לילי מילת

24 – 27 ביוני 2020

 

פרולוג

יאכטה נועה תענה בבקשה לחיל הים!

 

צלילי חליל אל אשקלון הוא שולח בתשובה. באך מתנגן לו בקשר ואנחנו מסתכלים אחד על השני לפני הצחוק המתגלגל. וכך נשכחות הבחילות של הסובלים וחשכת הלילה מוארת בחיוך גדול.

 

היאכטות – on board:

 

יאכטה קשת-ים

קפטן חזי-סטובינג

אדי

רוני ואבי

מעוז ולילי

 

יאכטה אודליה

קפטן צפריר-דה-סיילור ונעמי

שחר ושלומית

דגנית וקרן

 

יאכטה נועה

קפטן ישי-המלין

גלי, שמעון, דדי

ליה ואמה

 

 

מתכוננים

 

עם מי?

מארגנים חברים. אבל כאלו שאתם יודעים שיהיה לכם נוח איתם גם בגלים הגבוהים וגם בנמוכים, שתוכלו לצחוק איתם על כל מה שקורה ויקרה.

ואנחנו בחרנו מדויק – חברינו היו כל מה שחשבתי ויותר. ולגבי מי שטרם הכרנו, חזי דאג שבועיים קודם להפגיש את כולנו על היאכטה לשייט היכרות, עם היאכטה עצמה ועם האנשים. הקליק הִקליק לו ובילינו שעות של הנאה על יאכטה קשת-ים.

 

מפגש אסטרטגיה

 

כיוון שמסע בין 79 מייל ימי (חיפה לאשקלון) מתחיל בסנוקר.

 

קניות

יום לפני ההפלגה נעמי אספה אותי לשעות של קניות בשופרסל טבריה – חוויה אנתרופולוגית בניחוח קורונה משעשע.

מבט אחד של צפריר על כמויות האלכוהול שנחו ברצפת הסלון והוא פסק שהקורונה הזאת תספיק רק ללילה הראשון. אנחנו עוד נשוב לזה.

היום הראשון: 24 – 25 ביוני, חיפה-אשקלון

 

ברכב עמוס עם יד ימיני סוררת ומורדת (באג מערכת שלי מהשבועות שלפני ההפלגה. אי אפשר שיהיה כזה מושלם לא?) יצאנו אל מרינת הקישון. מעוז העסיק אותי בשיחה על לייגו LIGO וגלי הכבידה הבין-גלקטיים (נראה אתכם מגגלים את זהJ). משום מה הכאב ביד עזר לי להתרכז בשיחה.

 

הגענו אל המרינה. האווירה, האנשים – אלו שאני מכירה ואלו שעוד אכיר – המים והיאכטות, הכול מעלה חיוך גדול על השפתיים וכולם בעניינים, מדהים איזה תקתוק של הורדת וחלוקת ציוד.

 

את העוגן הרמנו בשש בערב, מה שנתן לנו לפחות שעתיים אל השקיעה היפה מכולן. מאז יצאתי לראות עולם אני טוענת שאין כמו השקיעות של חיפה בכל היקום הנצפה.

חיפה, נוף ילדותי ובגרותי, אכזבותיי, כאביי ואהבותיי – המקום שמחזיק הרבה מפעימות ליבי – נראית כמו מדגמנת לצילום גלויות. השמים, הים והכרמל נקיים כמו אחרי פסח והקליקים באייפון רצים קדימה.

מעוז עם חיוך מאיר איך שהוא תופס את ההגה למה שתהיה משמרת בת ארבע עשרה שעות.

 

זה קטע עם הראייה בים. נכון יותר עם היכולת להעריך מרחקים נכונה בעין ימית. אין אפשרות כזאת. אולי לעין מנוסה כמו של הקפטן חזי-סטובינג שלנו או של אדי-איש-חיל-הים. חיפה נראתה כל כך קרובה ועדיין חלפו כשעתיים או יותר עד שיצאנו מגבולותיה. מפליגים לאורך החופים.

אדי התגלה עד מהרה כמדריך לטרמפיסט ביאכטה – אין מקום בקו החוף שלא ידע וזיהה, גם בחושך גם באור.

פעם הבטתם בתינוק שמערסלים אותו בתנועה, אולי הייתם אלו שנענעו אותו, כך שיירדם לעולם של חלומות רכים. כך היא השינה ביאכטה. לפחות עבורי. בהנחייתו של חזי, התבייתתי על הספסל למטה במרכז היאכטה וחוץ מיד ימיני שהעירה אותי מידי פעם כמו 'היד שמנענעת את העריסה', התמודדתי יפה עם הגלים.

 

התעוררתי לזריחה, למעוז שעדיין על ההגה, ברקע המוזיקה החביבה עליו, above & beyond, שאכן לקחה אותו מעל ומעבר ואפשרה לשאר לתפוס תנומה.

יאכטה אודליה התגלתה כדוגמנית יפהפייה אל מול נופי אשדוד ואשקלון המתקרבת. הים שקט אל הבוקר ולהקת דולפינים באה לבקר. קפטן צפריר-דה-סיילור סובב מיד את יאכטה אודליה ויש עדויות מצולמות לפלא הזה שנע בקצב של טורנדו.

יאכטה נועה כבר עגנה כשקפטן חזי-סטובינג לקח את ההגה ממעוז בפתח המרינה של אשקלון. נקשרנו לצד נועה ואחרינו יאכטה אודליה דפקה כניסה מרשימה ירכתיים אל ירכתיים אתנו.

 

ומה עכשיו? קפה כמובן!

חברנו צוות אודליה וקשת-ים (קפטן ישי-המלין כבר נרדם בשלב זה אחרי משמרת הלילה הארוכה) אל בית הקפה 'קקאו' –  שם כולנו במצב רוח מרומם והיבשה מרגישה כמו ים, ממשיכה לזוז גם בישיבה גם בעמידה, בקטע טוב! הנעימות הזאת תמשיך עוד ימים אחרי המסע.

 

טיפ לעתיד!

קודם להזמין קפה ואז להזמין עוד אחד עם שאר החבר'ה – כי כשמזמינים 18 כוסות קפה, עד שמורידים את שלך לשולחן הוא כבר נעשה קפה קר.

מקלחת ביאכטה קשת ים היא חוויה מהנה – כמו הבאקט בהודו, יש מים חמים וצריך לשמור לא לבזבז – אבל זה עושה את העבודה, חמש דקות ואני בנאדם חדש.

 

ואז פגשתי לראשונה את קפטן ישי-המלין עם החליל כמובן!

צוות יאכטה נועה הורכב מגלי, שמעון, דדי, ליה ואמה – בת עשר מקסימה, שכמו בסרטים גם ביאכטה, ילדים תמיד גונבים את ההצגה.

על המרינה, שיחות אין סוף, צחוקים בלי הכרה, אוכל, שתייה והזמן – יש לו קצב אחר ומשלו.

 

ואפרופו שתיה, הלילה הראשון עבר עלינו בלי קורונה, לא המחלה (טפו-טפו) ולא הבירה. מסתבר שלפחות בשתייה, אני ונעמי הערכנו נכון את הקניות. לגבי האוכל, זה כבר עניין אחר, אבל גם לזה עוד נשוב.

אחרי שאזל ה"פילה לברק" במסעדת הדגים בה התיישבנו לארוחת ערב, שוב נלקח סבב הזמנות מחבורת ה-18 שהיינו. זו הייתה ארוחה ממושכת אבל מי בעצם ממהר? אני התחלתי לנקר כהרגלי בשעות הערב ושינה מתוקה חיכתה לי ביאכטה עד 4 לפנות בוקר – היישר לטיול זריחה.

היום השני: 26 ביוני, אשקלון-הרצליה

 

יצאתי לטיול זריחה על המזח, עד למגדלור, יחד עם הדייגים שהחלו להתארגן, כל אחד בפינתו הוא. המרינה באשקלון יפה ממש, המים נקיים – מה שהקישון יכול רק להתקנא בה.

אז בשייט שלכם לאשקלון אני ממליצה לטייל על המזח ועד המגדלור שבקצהו, אבל תצטרכו לסמוך עליי שאם תעברו לצד המרוחק של המגדלור (יש דרך כזאת) – תקבלו ניחוח של המשתנות שהיו בחוף דדו בחיפה לפני ששודרגו למלתחות ושירותים ראויים.

חזרתי ליאכטות מתעוררות ובזמן להכנת אספרסו של בוקר לפני שהרמנו שוב עוגן, בדרכנו להרצליה. המלך טריטון האיר את פני הים לקצב מושלם, להפלגה ציורית שאפשר לשבת בירכתיים עם רגליים בתוך המים – אחד הדברים שלמדתי עם הזמן וההפלגות שהכי כייף לי לעשות.

שוב פגשנו  את הדולפינים וכולם הרגישו מעולה. הפעם ביקשתי מקרן-שמש להצטרף אלינו, כי זה לא אותו דבר כשיוצאים עם חברים אבל לא מפליגים באותה יאכטה. גם זה יתרון כשיוצאים כמה יחד, היכולת לעבור מידי פעם מיאכטה אחת לשנייה.

קרן תרמה לשעשוע ההפלגה ואת הדברים שנאמרו ביאכטה אנחנו נשאיר ביאכטה

ההפלגה להרצליה ארכה כשש שעות ומצדי יכלה להימשך ימים. עגנו ברציף האורחים של המרינה העסוקה ביותר – היה ממש תור בכניסה!

עם זאת, המים של מרינת הרצליה צריכים לעבור קורס באשקלון ואף מהקישון – טינופת מעשה ידי אדם – מאכזבת.

אז מה כן?

יצאנו לקפה כמובן, למודות ניסיון מ-18 כוסות קפה – יצאנו רק המכורות עם הזמנות לטייק-אוויי.

רציף האורחים צמוד למסעדה, שאין-לנקוב-בשמה-כי-אסביר-בהמשך, וקפטן ישי-המלין הרים לעצמו אתגר לארגן לנו שולחנות וכסאות לקבלת שבת – והצליח. אבל צריך רק לפגוש את האיש כדי להבין שלמכור עוגן לדולפין קטן עליו – לא נראה לי שמישהו יכול לסרב לו.

 

בין רוני שהכינה מרק עדשים אלוהי, לבין ישי עם מרק השעועית הפיקנטי והחריימה שאתגרה את צפריר, לבין נעמי עם הפסטות שלא הספקתי לטעום מרוב שהתפוצצתי וחזי וליה וכל שאר השפים שלנו – השולחן, אחרי שעות בהן לא הפסקנו לאכול, נראה כמו שולחן האוכל של אמא שלי, אוכלים והקערות ממשיכות למלא את עצמן ולא נודע כי בא אוכל לקרבנו.

שמעון מיאכטה נועה בירך לשבת, המלין חילל והשירים הושרו עד שמנהל המסעדה בחר להפסיד את פרסום שמה – והתנהג כמו עורך דין קוגלר שמבקר את צ'יקו בן-דוד. אז זרקנו את האנרגיה שלו לים יחד עם השתיים טקילה (בשלוש אצבעות) שרוני שתתה וסיימנו את הערב בצחוק אדיר. אני חושבת שיותר מהכול זה מה שנשאר איתי, הצחוק – כי עובדה היא, שגם כמה ימים אחרי, כשאני כותבת כאן, אני מחייכת חיוך רחב.

היום האחרון: 27 ביוני, הרצליה-חיפה

 

הקולות של פיראוס קראו לנו לחיפה ובים קצת אפור יצאנו מהרצליה. זה לא היה הפוסטר של הפלגת יום קודם, אבל הגעתי למסקנה שלכל "ים" יש את החן שלו וגם העובדה שלא יודעים באיזה מצב רוח יתעורר טריטון ואיזה ים נקבל מעניקה להפלגה קסם רב.

האנשים, היאכטה והרוח כשהם נכונים הם כמו ניקוי פלנלית שבסופו נשמת הים והגלים מעבירה את החוטר שבלעדיו הניקוי לא שלם ואתה מרגיש נקי. ולמה הדימוי הזה? לא בגלל זיכרונות מהטירונות אלא בהשראת חזי ורוני שמירקו את הברזלים בהפלגה חזרה 

 

מעוז כבש את ההגה, אדי את תפקיד הצופה ואיש השיחה וחזי המשיך לפנק אותנו בארוחה ופירות ופיצוחים ולכבוד היום האחרון – הקפה היה מסוג אספרסו – לא הפסקנו לאכול – הפלגה ישראלית במיטבה.

אולם מעבר לכך, כמה מילים על הקפטן שלנו. חזי הוא איש הפינוקים אך לא פחות מכך – איש הסיפורים. חלק מהאווירה בהפלגה הייתה סיפורי הים, הידע ההיסטורי והכישרון לספר אותם. מעלות רבות יש לקפטן חזי-סטובינג-קשת – זו לא רק היאכטה, אלא האיש שבא איתה. הרצון שלו ללמד, הסבלנות להסביר והאמונה שלו שכל אחד ואחת יכולים – גורמים לי באמת להאמין בכך.

 

במסלול התנגשות עם קייט-סרפינג ומפרשיות שבכוונה חותכות את הנתיב, נכנסנו לחיפה.

ובנמל קיבלתי את הדבר היחיד שהיה חסר לי – הפלגה מספיק שקטה, שאפשר יהיה להרעיש מוזיקה ולרקוד!

עם נוף חיפה בית ילדותי בעיניים, סיימתי את ההפלגה באושר רב.

 

אפילוג – הימים שאחרי

 

בית. קיץ. חופש גדול. אני ישנה צהרים והגלים ממשיכים להנעים את שנתי. מתעוררת לבית יציב על הקרקע ומתגעגעת אל הרוח, המפרש ורחש הגלים.

ויודעת שעוד אשוב.

1/30

הים קורא לך

מוזמן להשאיר פרטים

צור קשר

מפות.jpg
ווצאפ.png
וייז.jpg
%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F_edited.jp
אינסטוש.jpg
גי מיל.png
פייסבוק.jpg
יוטיוב.jpg

מחכים לכם על הסיפון

לים של חוויות

© 2016 Keshet yam

%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%A4%202_edited.jpg