יום רביעי

​

לקראת השעה 05:00 בבוקר היום הרביעי למסע ארובות השמים נפתחו וגשם וברד הציפו את האי גרמו לשטפונות. הצפות רבות וסחף הצטבר במפרץ, הכבישים נחסמו והמפרץ הפך מצבע כחול לצבע חום עכור ובוצי.

ניצלנו את הזמן לקפה של בוקר בבית קפה מקומי עם מאפים חמים ולכביסות במכונות האוטומטיות.

לקראת הצהריים התחיל להתבהר קצת. יצאנו דרומה לכיוון מפרץ סמי שבקפלוניה צופים במעבורות הענקיות

המובילות את התושבים והתיירים מהיבשת לכיוון האי.

המשכנו דרומה מעבר לפינה לכיוון חוף ANTISAMOS הטלנו עוגן סמוך מאוד לחוף והאמיצים שבחבורה 

ירדו לשחות כשגשם מטפטף עליהם..משם המשכנו לכיוון האי איתקה.

נכנסנו למעגן בואטי הקסומה אשר באיתקה .. אח.. איתקה .. איתקה... ההיית או חלמנו חלום.. המקום קסום ! 

לא סתם כתב המשורר קונסטנדינוס קוואפיס על איתקה : "וכל הזמן חשוב על איתקה, כי יעודך הוא להגיע שמה". 

מה נאמר ומה נגיד: יש משהו מיסטי באיתקה הזו . הרחובות הקסומים והמפרץ היפה, סיפורי המיתולוגיה היוונית אשר בין אם נרצה ובין אם לא משפיעים על האווירה וההרגשה המיסטית, מפרץ מוקף גבעות והרים, רחובות קסומים, חנויות מיוחדות, מזכרות ותכשיטים..

​

יגאל וצביקה כבר מתחילים בתכנונים לשוב לאיתקה בשנה הבאה ובינתיים מסתפקים בהשכרת אופניים ורכיבה ברחובות העיר ואטי.

בערב שוב כהרגלנו שמנו פעמינו לכיוון מסעדה מקומית, הטובה והמוכרת בין הסמטאות, נהנים ממאכלים מיוחדים שהתבשלו בסירים, דגים טעימים וסלט יווני פשוט וערב לחיך, ואיך אפשר בלי בירה

מקומית ואוזו... יאמאס !!!

​

התעוררנו ליום החמישי במסע המופלא הזה, החברה כבר ממש מגובשים אחרי שיחות לתוך הלילה וסיפורי גבורה ועוד ועוד... מתחילים לעכל את גודל החוויה ומתחילה לה הספירה לאחור... נשארו עוד 4 ימים.. 3 ימים.. רצינו שהזמן ייעצר. נצרנו בתוכנו את הרגעים הקסומים כל אחד עסוק במחשבותיו.. עזבנו את ואטי ברגשות מעורבים והמשכנו למפרץ קיוני אשר אף הוא באיתקה. בהגיענו למפרץ עגנו

ושוטטנו לנו לאורך המרינה נפעמים מהארכיטקטורה התיישבנו לקפה של בוקר לשעה קלה והמשכנו בדרכנו...

​

רועי וסמדר הקפטנים של היום חובבי רוח ומפרשים מעלים ומורידים מפרשים על כל משב שמופיע ונעלם בהסתרת

המפרצים. אנו נעים מזרחה לכיוון האיים הצפון מזרחיים אתוקוס קלמוס וקסטוס. מגיעים לאתוקוס לעגינת צהריים 

וטבילה במפרץ הכנסייה הידוע כ ONE HOUSE BAY מפרץ מוגן מרוחות. קופצים לשחייה, שוחים עם תיק

אטום לצילומי היאכטה על רקע נוף המפרץ.

הזמן עובר מהר כשנהנים וכבר מאוחר. ויתרנו על קסטוס בגלל השעה ונכנסנו למעגן קטן וצפוף בקלמוס.

ג'ורג' יוצא לקראתנו בסירת מנוע קטנה, קבל את פנינו ומוביל לעגינה ים תיכונית על ספינת דייג.

כמובן שבערב אכלנו במסעדה המשפחתית כמיטב המסורת.

כל הלילה הרוח נשבה וחזי הפסיד ארוחה לצפרירים. על הבוקר התעוררנו ליום השישי במסע, שחררנו רגליים בטיפוס
למאפייה בראש הכפר בין בתים מקומיים , נהנים מהפשטות של כפר הדייגים תוך כדי תצפית על המפרץ .

​

נעמי וצפריר מובילים את היאכטה לכיוון האי מגניסי. בדרך משלימים חוב ביקור בקסטוס במפרצים

המזרחיים ומשם אנו ממשיכים צפון מערבה למגניסי. מפרצי החן בצידו המזרחי מאפשרים שחייה מפנקת ובהמשך נפתח השולחן לארוחה יוקרתית שהחברה מרימים- שלא מביישת מסעדות שף. בהגיענו למפרץ וואטי שבמגניסי, נקשרנו בצד רציפי הדייגים כי בצד עגינת היאכטות והמסעדות לא נשאר מקום פנוי.

נותרנו ללא חיבור למים וחשמל. בהקשר לחשמל לא דאגנו מכיוון שהיאכטה מצויידת בגנרטור, מבחינת המים המיכלים ביאכטה הספיקו לשימוש המוגבל שלנו...

​

בין הבירה של אחה"צ לארוחת ערב צעדנו רגלית לצד המזרחי למפרץ ABELAKE BAY עם מסעדה ומזח קטן צבוע בתכלת. ניצלנו את המקום היפה לתמונות משגעות ותמונה קבוצתית של כל החברה.

בחזור - יגאל המבוגר שבחבורה וחני הצעירה החליטו לעלות את הגבעה בריצה על מנת לחזק את שריר התאומים.. כל השאר העדיפו ללכת בשאנטי בינות לחצבים הפורחים שמסמלים את בואו של הסתיו ומזכירים לנו שעוד כמה ימים אנו בפתחה של שנה חדשה וראש השנה קרב ובא..בערב אכלנו לאורך המזח במסעדה ליד הכנסיה מנת דניס מפולט במעטפת נייר אפיה ממולא בתפוחי אדמה עגבניות ושומר אפויים , מומלץ בחום.

​

בבוקר מזמינים משאית לתדלוק לפי בקשתו של צפריר על מנת שלא להמתין בתור לתדלוק בכניסה למרינה

בלפקדה ,דבר שהתברר כמהלך חכם.

​

יום אחרון להפלגה, אבי מוציא אותנו מוואטי מגניסי לעבר מפרץ ABELAKE BAY למילוי מים ומשם מערבה לספרטוחורי. אחרי עצירה ושחייה במי המפרצון התחלנו את דרכנו חזרה צפונה

ללפקדה לא לפני שדילגנו בינות למפרצים הצפוניים

בואכה לפקדה VARKO + BATHYABALI

 

בדרכנו חזרה למעגן הבית בלפקדה כשאנו חלק משיירת יאכטות שעושות גם הן את דרכן חזרה בטור ארוך שאין 

לו סוף... ברקע מתנגן לו ליאונרד כהן, להקת אבבא ועוד מוזיקה מגוונת. כל שיר עוצמתי יותר מקודמו

וכל מילה בשיר מקבלת משמעות חזקה המבהירה לנו שהמסע  תם אך לא נשלם..

את שיחת הסיכום ערכנו על הרבה דגים פירות ים אוזו ובירה במסעדת רקיס. משם דילגנו שמחים ומאושרים שוב לחברנו הקובני בפאב הוואנה לערב סוער. שותים לחיים ומתערבבים בריקודים עם יאכטונרים וצוותים נוספים שהגיעו מכל קצוות העולם וגם להם זהו סיום של מסע, כל אחד והיאכטה שלו...כל אחד והצוות שלו . הולנדים, גרמנים, וכולם כולם שמחים ועליזים... לרגע שוכחים מאיפה באנו ולאן אנו הולכים...בזכות הקורונה המוחיטו והרום הקובני..

​

בדרכנו במסע המופלא פגשנו במקומיים אדיבים ומסבירי פנים. בספינות טרופות בחופים רדודים וריפים משוננים.

רבי חובלים עתירי שעות ים שהבירה זורמת בדמם, מנתבים דרכם לנמל הבית.

כשרונות חבויים של זמרים נגנים ובשלנים מעולים, אנשים שמחים בעלי הומור משובח, היסטוריונים ואנשי

ביטחון שעברו דבר או שניים בחייהם אשר משכו את החפירות בזכרונות עמוק עמוק לתוך הלילה.

​

התעוררנו לבוקרו של היום האחרון כשאת הדרך לשדה התעופה עשינו ברגשות מעורבים מצויידים בעודפי

הבירה שלקחנו.

מסכמים מסע מוצלח בזכותו של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה, כל חבר תרם בדרכו מיכולותיו

וכשרונותיו בדרכו הוא...בנינו קבוצה חזקה ומגובשת של חבורה איכותית.. ואיך אפשר לסיים  ללא הברכה -"לחיים ,לחיי ההפלגות שבדרך..שלעולם לא נשתה מי-ים".

להתראות בשייט יוון 2020

​